נסב

נְסַב, נְסֵיב(corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. 2:21; a. fr.נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. 5:6, sq.(איתתא) נ׳ to take to wife, marry. Targ. Gen. 4:19; a. fr.נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. 32:21. Targ. Y. Ex. 23:3.Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. 2:23. Targ. Y. Num. 5:22 נסיבתא wedded.נ׳ אפין respected. Targ. Is. 3:3 (not נְסֵב); a. fr.Y.B. Mets.II, 8c bot. וחוא נָסֵיב כולאוכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. ריִסַּב מאהוכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלאוכ׳ take that load Ib. סב לי טימיתהוןוכ׳ take their price at my hands and carry them Y.Kidd.IV, 66a נחות דרג וסב איתתא; Yeb.63a נְסַיב איתתאוכ׳, v. דְּרַג, Macc.11a; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.Zeb.11b היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.Y.Sabb.I, 3a bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y.Ber.VIII, 12a bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.Y.Maasr.IV, 51b bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him. Af. אַנְסֵיב, אַסֵּיב, אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. 3:5. Targ. Y. Gen. 36:3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.Yeb.121a ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120a top לאַנְסוּבֵי לצרהוכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתאוכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.Sabb.123a אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב. Pa. נַסֵּב same. B. Mets. 105a קא מְנַסְּבַתוכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr. Ithpa. אִתְנַסֵּיב, Ithpe. אִתְנְסִיב, אִינְּסִיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. 35:17. Targ. Y. Gen. 2:23. Targ. Jud. 17:2; a. fr.Snh.51a משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb.120a (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43b אִינְּסוּבֵי הוא דלאוכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed ; a. fr.Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.